זה מה שמעסיקים יכולים לעשות כדי להרוויח עובדים מרוצים ללא עלויות מיותרות

חברות רבות משקיעות ממון רב בכל הנושא הקשור ל"מיתוג מעסיק" כדי למשוך טלנטים, בעולם רווי תחרות.

ואם זה לא מספיק אז הקורונה טרפה את הקלפים, ואנשים רבים עשו חישוב מסלול מחדש, ולא מיהרו יותר לעבוד בכל מחיר ובכל מקום. וכן, די מיצינו כבר את הדיון על תופעת ה"התפטרות הגדולה", או ההתפטרות ה"שקטה". כולם יודעים שנושא הגיוס הוא עניין בוער בקרב חברות רבות. אני אישית מכירה את הבעיה הכאובה ומעניקה שירותי קידום משרות ומיתוג מעסיק עבור חברות כדי לצלוח את המהמורה הזו.

מציאת עובדים וגיוס עובדים חדשים עולה ממון רב לחברות. לצורך כך הן מנסות לזקק את הערכים שלהן ולתקשר אותם ברחבי הרשתות, כדי למשוך את תשומת לב המועמדים וכדי לגרום להם להעדיף אותן. והן משקיעות לעיתים בקמפיינים יקרים, שלטי חוצות, קמפייני טלויזיה, מבצעי תגמול חבר מביא חבר ועוד. הן גם משקיעות בקמפיינים של קידום משרות.

אך יש גם פתרון אחר, שעשוי לחסוך להן כסף רב:

על החברות להתמקד גם בעובדים הקיימים ולעזור להם לזקק את הרצון שלהם ולעזור להם לגלות מהו התפקיד בתוך החברה שיגרום להם לתחושת ההגשמה הטובה ביותר, או אילו חלקים בתפקיד העכשווי שלהם יגרמו להם לתחושה זו.

התמקדות כזו תחסוך עזיבה של עובדים ואז הצורך לגייס חדשים יצטמצם, וזהו חסכון עצום של אנרגיות ומשאבים.

במקום מיתוג מעסיק: לחבר את העובד עם הPurpose שלו בעבודה ובחיים

אחד הקורסים הפופולאריים בלינקדאין בזמן האחרון הוא הקורס של אלכסנדרה קול Connecting Your Work to Your Purpose בו היא עוסקת בפירוט רב בדבר זיקוק וטיפוח תחושת ההגשמה של העובד וכמה הוא חשוב לטובת הגדלת התפוקה והיעילות שלו, ואיך תחושה כזו משפרת את בריאות העובדים ותורמת לתחושת המעורבות והשמחה בעבודה.

הקורס עוסק במציאת הנקודה החמקמקה הזו, ה sweet spot. היא חמקמקה כי אין פירושו שכל יום עבודה הוא סוגה בשושנים ויש רשימה שלמה של דברים שחייבים לעשות בעבודה ולא כולם מרתקים במיוחד. מצד שני, יש חלקים שמאוד מעניינים וכיפים לעובד לעשותם, כאלה המייצרים לו תחושה של זמן שחולף במהרה והאומנות היא למצוא את האיזון בין הדברים.

לטובת מי שאין לו את הזמן לעבור את הקורס, להלן עיקריו, בפרט מנקודת המבט של המעסיקים, אך אין ספק שגם עובדים שמרגישים שמיצו את עצמם במקום העבודה העכשווי וודאי יפיקו מהסיכום תועלת רבה גם הם.

יתכן שהם כלל לא צריכים להחליף מקום עבודה אלא למצוא את ה sweet spot שלהם מחדש!

Job Crafting – מה זה ואיך זה יכול לחסוך עזיבת עובדים ולהעלות את שביעות רצונם

קול מדברת על המונח job crafting. זה מונח שהומצא על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת ייל. פירושו שהעובד חייב להרגיש שהוא בעל משמעות ואימפקט בתפקידו הקיים ושעליו לחפור ולחקור מה במסגרת תפקידו מעורר בו תחושות אלה. ללא תחושת הPurpose בעבודה העובד לא יחוש שהעבודה ממלאת אותו. היא קוראת לזה ה"אקס פקטור" בעבודה. הבעיה היא שקשה להגדיר את ה purpose.

מדובר במענה ישיר לשאלה "למה אני עושה את מה שאני עושה בעבודתי".

כלומר הבנה למה עלי להשלים משימה כזו או אחרת בעבודה וברמת המאקרו: למה אני משקיע את כל האנרגיה הזו בעבודה?

זהו לא הייעוד אלא פשוט "כוכב הצפון" של העובד בעבודתו. כלומר, עבודה המתכתבת עם כוכב הצפון שלי כל הזמן. אין מדובר במטרה והצורך להגיע ליעד אלא הקסם שבמסע הבלתי נגמר.

זה גם לא עבודה או מיקום מסויים. כי אלה דינמיים. אבל התכלית נשארת יציבה.

לדוגמא: התכלית שלי, נטע, היא לעזור לאחרים לגלות את כוחם הייחודי בעולם ולמצוא עבורם דרכים מעשיות על מנת לבטא את הסיפורים בתשתיות הדיגיטליות שלהם, בפרט בלינקדאין.

יש הרבה עבודות שונות לפיכך שאוכל לעסוק בהן, ועדיין להגשים את הכוונה שלי. (סופרת, מאמנת, מורה, וכד').

התכלית גם לא מסמלת שמחה, זה פשוט כוח מניע ומוטיבציה. לעיתים אף מקריבים את האושר והשמחה כדי להגשים את התכלית. תשאלו כל סטראט-אפיסט על כך…

אבל עבודה עם כוונה משתלמת בסופו של דבר, למרות שהיא עלולה להיות קשה. זאת כי היא מתגמלת.

לחיות עם משמעות: כמה זה חשוב בחיים בכלל

גם מחוץ לעבודה, מחקרים הראו את יתרונות מציאת המשמעות בחיים בכלל. חיים עם משמעות תורמים לא רק לאיכות החיים אלא גם לאריכות ימים.  כמו כן הדבר תורם לעלייה בבריאות, לדוגמא: הורדת מקרי שבץ מוחי, וסבירות נמוכה יותר של 52% ללקות באלצהיימר למי שמצא את התכלית לחייו.

העובדים מחפשים משמעות

חוקרי ייל גורסים שאין על העובד לחכות לאחרים בארגון שימצאו עבורו את תחושת המשמעות בעבודה, אלא לחפש בעצמו מה במיוחד מאתגר ומעניין אותו בה.

פירושו, שהעובד יחווה את העבודה בצורה מתגמלת לאוו דווקא מבחינה כספית אלא מבחינת תחושת ההגשמה שלו, התכלית (purpose) שתעלה את תחושת העמידות והמעורבות שלו בעבודה בהתאם. מחקר ייל הדגים זאת דרך  שתי קבוצות עובדי בית חולים. קבוצה אחת פשוט באה לעבודה כדי להתפרנס וחבריהם בקבוצה השנייה באו מתוך תחושת מעורבות. אנשים אלה סיפרו שאהבו את העבודה שלהם ודיווחו שהם עשו דברים שהאירו את יומם ולאוו דווקא היו ברשימת המטלות שלהם בעבודה.

לדוגמא, הם היו באינטראקציה עם יתר הצוותים במקום העבודה, זכו להכיר את המטופלים בבית החולים לפרטי פרטים וזה גרם להם להרגיש יותר משמעות ותחושת הגשמה במסגרת עבודתם ומה שעשה את כל ההבדל.

איך מוצאים את נקודת ה sweet spot של העובד?

כדי לאתר את ה sweet spot על העובד לרשום את רשימת המטלות שלו ביום יום בעבודה  ומשם יוכל לזקק את אלה שממש אהובות עליו. ואם לא ימצא כאלה בכלל, עדיין יש מה לעשות.

תחילה על העובד למיין את הפעילויות שלו ביום יום בעבודה. המיון יהיה לפי:

• Activities
• Tasks
• Responsibilities

ואז יתמקד בדברים שעושה מדי יום או שבוע (הזמנת סחורות, קשר עם לקוחות, תאום פגישות) הרשימה תהיה שונה לכל אחד ואחד. אחר כך יש לעשות סיעור מוחות:

כמה זמן אתה משקיע במטלות המצויות ברשימת ה sweet spot שלך?

העובד יכול באמצעות המיפוי לראות באופן ברור אם הוא עוסק או לא עוסק בכלל בדברים שממש מעניינים אותו בעבודה ואז ליזום לפי צורך ולייצר לעצמו לפחות שלושה אייטמים שנכללים ב sweet spot שלו במסגרת עבודתו. וזה מה שנקרא job crafting.

חשוב שהאייטמים לא יהיו גדולים ומאיימים מדי כדי שאפשר יהיה לבצע אותם מיידית. עדיף להציב מטרות קטנות כדי שניתן יהיה ליישם אותם מהר ולייצר מומנטום.

משימות כאלה לדוגמא יהיו:

• שיחה עם המנהל שלי על שינוי תחומי האחריות שלי
• לדבר עם המנהל שלי על אפשרויות אחרות הקיימות בתוך הארגון
• להצטרף לקבוצת כוח משימה או קבוצת עבודה מסויימת בארגון

טיפ חשוב לעובד:

בשיחה עם המנהל מומלץ לשים דגש על איך השינוי בעבודה שלו יועיל למנהל ולחברה. איך השינוי בתפקיד יועיל ויקדם את ערכי החברה ויתרום ליתר יעילות שלו בעבודה.

לסיכום, לפני שחברות רצות להשקיע בתהליך ארוך ויקר של גיוסים חדשים, או מהלכי שיווק של מיתוג מעסיק או שאר פתרונות יקרים ארוכי טווח אחרים, כדאי לבחון איך ניתן לעזור לעובדים לאתר את ה sweet spot שלהם ולעודד אותם לייצר את ה job crafting שלהם.

זה win win וודאי, לעובד ולחברה.

מה דעתכם ומה החוויות שלכם? כמגייסים? כעובדים? שתפו אותי בתגובות!

קישור לקורס המלא