ימים אחרונים לבחירת "המורה של המדינה", עוד קמפיין חסר טעם של משרד החינוך שאמור לצ'פר מורים טובים. אז אחרי שהצבעתי למחנכת של בתי הצעירה, אני קוראת למשרד החינוך ולמדינה שיואילו להפנות משאבים כספיים רציניים לתגמול מורים או אפילו לביסוס משכורת שמנה למי שפונה להוראה ולחסוך מאיתנו קמפיינים מיותרים עתירי ספונסרים וחסרי משמעות מסוג זה.
וזה מוביל אותי לנושא בו באמת רציתי לעסוק והוא האתגר איתו מתמודדים מורי כל העולם בשילוב הטכנולוגיה בהוראה. בכנס 2013 שיתקיים ביום ב' הקרוב, 4.3.13, של איגוד האינטרנט הישראלי, מרצה לשמחתי לי רייני, מנכ"ל מכון המחקר PEW, שאת מחקריו אני מרבה לקרוא. זו כבר סיבה נהדרת להגיע לכנס איכותי זה, שמציג שורה ארוכה של מרצים מהארץ ומהעולם, בצד פאנלים מרתקים בעולמות האינטרנט ובדבר המגמות הצפויות.
- כנס IN20 איגוד האינטרנט הישראלי 4.3.13 בקרית שדה התעופה
לאחרונה ערך מכון PEW סקר בתחום ההוראה ושילוב הטכנולוגיה בה.
על הוראה, דיגיטל ואתגרים
כידוע, כמה דברים השתנו מאז עידן לוח וגיר, וניתן לומר שהאמצעים הטכנולוגיים העומדים כיום לטובת המורים הם רבים ומגוונים. האינטרנט, הטלפונים הסלולריים והמדיה החברתית מציגים אתגרים חדשים למורים, אחד מהם הוא הפערים בגישה של תלמידים לאמצעים הטכנולוגיים המבוססים על הפערים הכלכליים ביניהם. גם כך הכיתה היא הטרוגנית… הרי לכם עוד זירה הטרוגנית עם אתגרים עצומים…
אז עד כמה משפיעים האינטרנט והטכנולוגיה על ההוראה? בסקר אחרון שנערך בקרב מורים של חטיבות ביניים ותיכונים בארה"ב עולות הנקודות הבאות:
* 92% מהמורים אומרים שהאינטרנט הוא בעל השפעה מרכזית על יכולתם לגשת למידע ותוכן, מקורות לימוד, חומרי לימוד לטובת ההוראה שלהם.
* 69% מהמורים אומרים שהאינטרנט בעל השפעה מכרעת על יכולתם לחלוק רעיונות עם יתר המורים-קולגות.
* 67% אומרים שלאינטרנט השפעה מכרעת על יכולתם לייצר אינטראקציה עם הורים ו 57% אומרים שהיא מאפשרת להם אינטראקציה מעולה עם התלמידים שלהם (כמה חבל שבארץ אוסר משרד החינוך על המורים להיות חברים של התלמידים בפייסבוק…).
תומכים במורים
הסקר מצא שהכלים הדיגיטליים בהם עושים מורי ארה"ב שימוש מרובה בכיתות ובמטלות מייצר שביעות רצון גבוהה והמורים מרוצים מהתמיכה לה הם זוכים מבית הספר שלהם בנושא זה. יחד עם זאת, מורים המלמדים תלמידים מאוכלוסיות חלשות כלכלית מתמודדים עם אתגרים בנושא זה בכיתות.
עוד כמה נקודות מעניינות בתחום ההוראה והשימוש בטכנולוגיה בקרב מורי ארה"ב:
- 73% מהמורים או תלמידיהם בכיתה עושים שימוש במכשירי מובייל לצורך ביצוע משימות בכיתה!
- כ – 45% מהתלמידים בכיתות משתמשים בטבלטים או קוראים דיגיטליים לחומרי הלימוד
- 68% מהמורים מדווחים שבתי הספר מעמידים לרשותם תרגול מעשי בכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה בהוראה שלהם
אז מה המסקנות עבורנו?
1. רצוי שמשרד החינוך הישראלי ומדינת ישראל ילמדו מהנעשה בעולם וישקיעו משאבים לא רק ברכישת ציוד טכנולוגי כזה או אחר לכיתות, אלא גם בהכשרה, תמיכה והשקעה תמידית בצוות המורים בכל הקשור להוראה באמצעות דיגיטל. מורים רבים בארץ חסרי הכשרה או מוטיבציה להשתמש באמצעים אלה מפאת חוסר בטחון וחוסר תמיכת המערכת לנושא, באין משאבים ומתן חשיבות מספקת לנושא.
2. כדאי לבסס מדיניות עמוקה ומסודרת בכל הקשור לשימוש המורים בזירות המדיה החברתית לטובת התלמידים. כפי שזה נראה לי כיום, אין מדיניות אלא התנהלות של טלאי על טלאי (חוזרי מנכ"ל היוצאים פה ושם). ההוראה האחרונה, לדוגמא, שיצאה, לפיה על מורים בתיכון לפתוח קבוצות לימוד ודיון בפייסבוק עבור תלמידיהם, יחד עם האיסור בד בבד להיות חברים של התלמידים היא הוכחה לחוסר ההבנה הבסיסית כיצד הסושיאל עובד. האם יש למשרד החינוך Social Media Policy? אני תוהה.
2. הברקו שהוכנסו לאחרונה לכיתות והיכולת להקרין מצגת בכיתה כאמצעי המחשה "מתקדם" אינה הטכנולוגיה אליה אנו אמורים לכוון, אלא הרבה מעבר לכך! אני מחכה ליום בו ילדיי לא יסחבו ספרים, אלא יגיעו עם קוראי תוכן דיגיטליים ולשנה בה עול הרכישה של הספרים יוקל עלי! מה שנעשה בארה"ב ילך ויתבסס ואנו עדיין מדשדשים בעידן הלוח המחיק וטקסטים בהארד קופי בלעדית…
3. ככל שמדינת ישראל תחכה יותר עם ההיערכות לנושא יגדלו הפערים: בינה לבין העולם ובין התלמידים עצמם לבין מוריהם בכיתות, בישראל.
4. כדאי להכיר מבעוד מועד בעובדה שדרוש שינוי יסודי במערכת החינוך, וריאורגניזציה ותיעדופים. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.