מהלך גרילה (מדיה מסורתית לא תועיל כאן)

מה ההבדל בין עיתונאי לבלוגר? האם העיתונאי תמיד ייחשב "מכובד" ו"רציני" יותר? בעידן בו בלוגרים  משפיעים על השלטון ואף מזעזעים את יסודותיו (אלכסיי נבלני נגד פוטין) נדמה לי שלא אסתכן באמירה שהשפעת האנשים ה"רגילים" כבר מזמן השתוותה ואף עברה את השפעת העיתונאים.

מי שעדיין מאמין שמדיה מסורתית (רדיו,טלויזיה,עיתונות) היא המדיה החזקה כדאי שייפקח עיניים למתרחש במציאות  התקשורת המסורתית ניזונה ומחפשת תדיר אייטמים מהמציאות המשתקפת ב…רשתות החברתיות. אם פעם דעת הקהל הייתה מוכתבת בעיקר על ידי עיתונאים, כיום היא מוכתבת על ידי האנשים ה"רגילים". בריאן סוליס עוסק רבות בהשפעת הבלוגוספירה הרחבה, בייחוד בספרו האחרון "סוף עידן עסקים כרגיל" ומדגיש שוב ושוב את כח הבלוגרים ולא בכדי.

אתרי וויקי של שיתוף לעולם יהיו חזקים יותר מכל עיתון או אמצעי מדיה מסורתי שקיים כי אין חזק משיתוף ידע והפצה של ההמונים ברשת, תוך ניצול הטכנולוגיה. כוחם של האנשים בהפלת מותגים ויצירת משברים לתאגידי ענק המכאיבים עמוק בכיס גם הוא אינו מוטל בספק. במרבית מהמקרים היו אלה האנשים הפשוטים והבלוגרים בתוכם שיצרו מהלכים אלה. האמא בלוגרית ג'סיקה גוטליב בציוץ אחד החלה מהלך שיצר משבר רציני לחברת מוטרין מבית ג'ונסון & גו'נסון ואלה הם רק חלק מהדוגמאות שממחישות את כוח הגולש והבלוגר.

לאור כל האמור, אין זו הפתעה שכוחם של האנשים מן היישוב שאוהבים לכתוב ולהעמיק במה שמעניין אותם הולך וצובר תאוצה. הבלוגרים הם סוג של עיתונאים חרוצים: כותבים ממש על כל נושא החל מהורות וצרכנות וכלה בנושאים ייחודיים כמו טיפוס הרים, צמחים מזנים נדירים או גידול דבורים. יתרונות הבלוג על פני אתר (ואף על פני האתרים המובילים בארץ או בעולם) הם:

  • בלוג לא נכתב "מטעם"
  • לבלוג ישנה אמינות גבוהה
  • לבלוג יש קהל קוראים נאמן
  • בלוג עוסק בנישות מוגדרות (תוכן מדוייק)
בתוך כך, כאשר אנשי יחסי ציבור מעוניינים להגיע לקהל יעד מדויק ונכון למסרים שלהם, יהיה זה חכם (וזול יותר) להפנות את מאמצי השיווק דווקא באמצעות אותם בלוגים. אתרי המיין – סטרים ייתנו ללא ספק את התהודה והחשיפה הגדולה, אך כאשר מדובר באיכות ועבודה "עם פינצטה" אין מתחרים לבלוגים.

הבלוגר לא עובד אצלך

נוצר לאחרונה רושם שכל בלוגר שפתח את יומן הרשת שלו לפני שבועיים עושה קולות של מלך. אז נכון שלא כל בלוג הוא אחד כזה עם טראפיק הדורש התייחסות "רצינית", אך כאשר מדובר בבלוגים ותיקים אחריהם עומדים כותבים המשקיעים את "נשמתם" ביצירת תוכן איכותי, מעניין ושוטף, אין ספק שמדובר בערוצי מדיה אטרקטיביים מהמעלה הראשונה.

כמה חבל שישנם אנשי יחסי ציבור שעדיין חיים בקונספציה שהבלוגרים הם אלה אשר אמורים לשחר לפתחם של מותגים על מנת לזכות באותו קרם "יוקרתי" או בגד כדי לכתוב עליהם. אבל ימים אלה חלוף חלפו, כיוון שהכוח מזמן עבר אל הצרכן. האדם הפשוט (והכותב במקרה זה) הוא זה שחברות ומותגים מחפשים אותו ומחזרים אחריו.  בלוגרים חזקים הם נכס ממעלה ראשונה (מדיה) ואמצעי השפעה לטווח ארוך על דעת הקהל ומכאן עוצמתם.

עוצמה זו מתורגמת לכסף בסופו של דבר כי המטבע שעובר לסוחר כיום בעולמנו הציני, המניפולטיבי ורווי הפרסומות הוא האמון ( קראו את ספרם של ברוגן-סמית: Trust Agents). זו הסיבה שמשרדי יח"צ צריכים יותר את הבלוגרים האלה מאשר הבלוגרים צריכים אותם.

אין עורך ואין דד-ליין

הבדל נוסף עיקרי בין בלוגר לבין עיתונאי הוא חוסר המסגרת בה פועל הבלוגר. תרצו, גם חוסר השכלתו הפורמלית בתחום התקשורת.

הבלוגר הממוצע לא למד תקשורת בהכרח (אם כי מרביתם מתנסחים היטב, באהבתם את המילה הכתובה), הוא לא עובד במערכת עיתון או גוף תקשורת, והוא יכול לכתוב על מה שהוא רוצה ואיך שנראה לו. עובדות אלה, בתוספת העניין שיש לו השפעה כמו לעיתונאי,  יוצרים מצב "מבלבל" עבור משרדי יח"צ שנוטים להסתכל רק על השורה התחתונה של כתיבה ויישות "עיתונאית". הם שולחים קומוניקטים לבלוגרים או מזמינים אותם למסיבות עיתונאים ואחר מגלים שלא מקבלים תמיד תגובה מצד אותם בלוגרים. מכאן ועד כעס על ה"חוצפה" של אותו בלוגר הדרך קצרה… אבל כמה חבל… כי בדרך נשכחה אצל אותם העוסקים במלאכת היח"צ שיש בכל זאת הבדל בין הבלוגר לעיתונאי…

הבלוגר שישתף פעולה

כולנו אוהבים קיצורי דרך ונוסחאות פלאים כדי להגיע לתוצאה שאנו מעוניינים בה מהר ככל הניתן. אך מה לעשות, החיים דורשים עבודה קשה בדרך כלל כדי להגיע למטרה. כך נכון לומר גם לגבי קשרים איכותיים עם בלוגרים.

אם אתם מעוניינים בהשגת שיתוף פעולה, הפצות, השתתפות בלוגרים מובילים באירועים שאתם עורכים ובאזז ברשת אתם צריכים לבנות מערכת יחסים עם אותם אנשים. כמו בכל מערכת, אם תשקיעו תקטפו את הפירות בהמשך.

כיצד יוצרים מערכת אפקטיבית עם בלוגרים ליח"צ? על כך בפוסט נפרד.