האלגוריתם האנושי: להגדיר מחדש את ערכו של המידע

מביאה כאן את מאמרו המצויין של בריאן סוליס,מחבר הספר The End of Business as Usual. בפוסט זה סוליס מדבר על שינוי מהותי שצריך להתחולל בקרב ארגונים,חברות וגופים שמעוניינים לשווק היטב לצרכנים ולבלוט. דרושה הבנה חדשה כיצד להתייחס למידע הרב המקיף אותנו – הביג דטה.

הטכנולוגיה מסתערת עלינו ואנחנו..המומים

אנחנו בעידן ה "סולומו" -SoLoMo=  real-time social, local, mobile  technology. מעבר לגאדג'טים, אפליקציות, רשתות חברתיות ויישומים שממשיכים לצוץ ולנבוע מדובר גם בקצב המהיר החדשנות. חדשנות זו והקצב המהיר מייצרים לנו נפח מידע עצום. כל מה שאנו חולקים, לכל מקום שאנו הולכים, כל מה שאנו אומרים וכל מי שאנו עוקבים אחריו או  מתחברים אליו מייצר אינפורמציה יקרת ערך שיכולה לשמש לשיפור חווית הלקוח ולשפר מוצרים ושירותים.

בעוד שהמידע האישי והמקיף המופק מה – SoLoMo הוא לעתים קרובות מציף מדי ואף מבלבל מדי הרי שה"ביג דטה" הזה עשוי לעזור לעסקים להתפתח ולהתאים עצמם לעידן הצרכנות החדש: הצרכן המחובר (כפי שסוליס מכנה generation C – הצרכן המחובר).

יתירה מכך, מחקר והבנה של הביג דטה יביא לשינוי בקרב ארגונים: מעבר מתגובות לטרנדים לכדי יכולת לחזות את ה"דבר הבא". בכך יוכלו להקדים את מתחריהם. חברות אלה יבצעו את המעבר ממודלים עסקיים קשיחים למודלים מסתגלים.

נושא זה חוצה מגזרים – יהא זה עולם העסקים, חינוך, או משרדי ממשלה – ללא לימוד התנהגות הצרכנים ומגמות חבויות ארגונים לא יוכלו לאמץ בהצלחה טרנדים חדשים והזדמנויות. השינוי לא יכול להתבצע בקלות היות שהמידע נרחב ביותר.

ללא פרשנות, תובנות והיכולת להפוך את המידע לעבודה כל השקעה בטכנולוגיה ומשאבים תהיה בוסרית. אך על ידי השקעה בהון אנושי כדי לייצר הגיון יהפוך מידע זה לתוצר משמעותי. ארגונים צריכים להפוך את התפקיד של מודיעין עסקי כך שיכלול גם את המגע האנושי.

ניתוח SoLoMo הופך לפיכך למזון חיוני עבור ייצור התובנות לטובת חדשנות מעוררת השראה ועדכנית. התוצאה תהיה רלוונטיות בשוק תחרותי.

משיתוק מידע לניתוח מידע

ודאי שמעתם את האמרה הישנה שניתוח יתר מביא לשיתוק. כאשר מדברים על הביג דטה קל לראות את הגאות שנוצרת כתוצאה מעודף אינפוטים ומקורות. ובאותה נשימה,  חוסר של ממשל, תמיכה ושקיפות עלולים להוביל לעיכובים או אפילו לנטישה של המאמצים החדשים.

המציאות היא, שמה שהיה נכון אתמול בהקשר של קשר עם לקוחות הוא לא מה שיהיה נכון מחר. הכוונה היא, שהתשתית כולה של איך אנחנו משווקים, מוכרים, עוזרים ויוצרים דורשת עתה מחברות לא רק ללמוד את המידע וההתנהגות אלא גם לשנות את הדרך בה הם חושבים על הצרכנים.

זהו רנסנס אותנטי שיוליך לעידן חדש של קשר עם צרכנים והוא דורש חריפות מחשבה. סוליס מכנה את המיזוג בין המידע ובחן פרשנותו בשם האלגוריתם האנושי "the Human Algorithm"- היכולת להאניש טכנולוגיה ומידע כדי לתת לה פנים ושמות, אישיות וקול לטובת ייצור אפשרות לשינוי.

המידע מספר סיפור, הוא רק צריך עזרה במציאת הקצב והחריזה.

על פני השטח, טכנולוגיות סושיאל, מובייל והשאר מוערכות בשל הקהילתיות שבהן. פתחו חלון פנימה והווכחו לראות את הזרם הסמוי של טרנספורמציה: מידע. כדי לסגל ולהוביל לשינוי צריך בעל תפקיד רשמי שלא רק יקשיב, אלא ילמד.

כיום עסקים רבים משתמשים בכלי ניהול בתחום מדיה חברתית כמו ניטור שיח, מעקב סנטימנטים ומודדים ויראליות והפצה. זה לא מספיק וזו לא "חוכמה". רוב מה שאנו רואים כיום הוא חשוב, אבל הוא מסתכם רק במדידת פעילות ולא תרגום התנהגות ליצירתיות או אסטרטגיה.

חלק מהבעיה הוא שמדיה חברתית חיה בתוך מגדל עצמאי. נכון, ארגונים מעסיקים צוותי מידע עסקי ואנשי מחקר כיום. המציאות היא,יחד עם זאת, שמודיעין עסקי יושב גם הוא במגדל שן. בכל דרך, מידע או חוסר במידע מוחזק כאסיר בידי קומץ של אנשים בארגון או שהוא לא מוערך דיו ולא מבוקש בקרב הצוותים שבעצמם יכולים להפיק ממנו רווח.

הצד האנושי שבמידע

האלגוריתם האנושי מורכב מהבנה ומתקשורת. היכולת לתקשר וליישם תובנות פנימית וחיצונית היא המפתח להשגת הזדמנויות כדי להשיג רלוונטיות.

מעבר למחקר, מעבר למודיעין, האלגוריתם האנושי הוא זרוע ביצוע המחלצת תובנות עם כוונה, להאניש טרנדים ויכולות ועל מנת לעבוד עם אסטרטגיות שישפרו ויחדשו הכל: החל מתהליכים,דרך מוצרים וכלה בחוויות בכלל.

האלגוריתם האנושי ישרת כבן זוג לשפע אמצעי הניטור וההאזנה הקיימים ברשת.  מישהו צריך להיות על הצד השני של הדטה כדי לפרשן מעבר לשגרה. מישהו צריך להגדיר מחדש את הדליים משם הדטה נשפך ומישהו צריך להגדיר מחדש את הערך של המידע כדי לשמור ממצאים חשובים אלה ממוות…

מקום אחד בו האלגוריתם האנושי עשוי לחולל שינוי מיידי הוא בהאזנה למדיה החברתית. בנוסף למעקב של סימנים פשוטים מהדטה כמו המרות, סנטימנט ושיתופים, או בקשות שירות לקוחות הדטה יכולה לייצג תובנות על:

  • העדפות
  • טרנדים
  • תחומים לחדשנות או ליטוש
  • מחקר ופיתוח

למרות שקיימים כלים מתוחכמים שיכולים לעזור לאתר נקודות מידע שעשויות להוביל לתובנות אלה, עדיין צריך את המגע האנושי כדי להעלות אותם על פני השטח ובבוא הזמן לצדד בממצאים בתוך הארגון. זה ההבדל בין תובנות, תובנות הניתנות ליישום ותובנות מיושמות.

מנהל המדיה החברתית לא מתמודד

התמודדות עם נושאים אלה אינה חלק מעולמו של מנהל המדיה החברתית או מנהל הקהילות. ולכן, תובנות אלה נותרות עלומות. דרוש תפקיד חדש שמאחד בין הדיסיפלינות של מודיעין עסקי ובין מדיה חברתית עם הפרספקטיבה של סוכן של שינויים.

ללא זאת כל התובנות העשויות להוליך את הארגון לדבר הגדול הבא ייתקלו בחומת השכחה, פחד וסקפטיות.

ביג דטה – אכן דבר גדול

לאור גודל המידע אנו עלולים לחטוא בשיתוק מנוון דווקא כתוצאה מעודף מידע. על ידי הקשבה עם כוונה ארגונים יכולים להמיר ולהפוך את הסימנים שיובילו אותם להזדמנויות אותן יוכלו לסגל. כך הם יגיעו לכיוון הנכון של העידן החדש והצרכנות המחוברת.

מדובר כאן על חדשנות – מפנים ולחוץ. מי שלא משקיע בחלקים האנושיים בטכנולוגיה מסתכן באי רלוונטיות בהמשך. כדאי לזכור שהדטה נמצאת רק בתחילת הדרך. המידע חייב לספר לנו סיפור ולצורך כך דרוש מגע אנושי על מנת לחלץ את המידע, טרנדים על פני השטח, ולתרגמם לתובנות מעשיות לרוחב כל הארגון.

  • האם הארגון שלכם מגלה את האלגוריתם האנושי?
  • האם אתם מבינים את הביג דטה?

 

About these ads

3 מחשבות על “האלגוריתם האנושי: להגדיר מחדש את ערכו של המידע

  1. מעניין, עכשיו אגב נטע, אחרי שראית את היכולות של טראקס את בטח שמבינה יותר לעומק את הערך שאנחנו מביאים בהקשר הזה למותגים ברחבי הגלובוס :-)

    המאמרים האלה שלך חשובים – את כותבת נפלא ומעלה את סימני השאלה המתבקשים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s